"נָתְקוּ טֵלֵפוֹנִים עִצְרוּ שְׁעוֹנִים/ הַרְגִּיעוּ אֶת כָּל הַכְּלָבִים הַנּוֹבְחִים/ הַשְׁתִּיקוּ אֶת קוֹל הַפְּסַנְתֵּר וְהַתֹּף/ הִנֵּה הֵם נוֹשְׂאֵי הָאָרוֹן, זֶה הַסּוֹף// מְטוֹסִים יִכְתְּבוּ בָּרָקִיעַ כְּתוֹבוֹת/ הוּא הָלַךְ הוּא אֵינֶנּוּ אֵין מָה לְקַוּוֹת/ קִשְׁרוֹ לְצַוְּארֵי הַיּוֹנִים בַּד שָׁחֹר/ וּכְפָפוֹת שְׁחֹרוֹת לְשׁוֹטְרִים בָּרַמְזוֹר// רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם מִזְרַח מַעֲרָב/ צָפוֹן וְדָרוֹם אֵיךְ נַמְשִׁיךְ בִּלְעָדָיו/ קַיִץ וְחֹרֶף לֵילוֹת וְיָמִים/ חָשַׁבְנוּ לָנֶצַח הָיִינוּ תְּמִימִים// הוּא הָיָה הַמַּצְפֵּן הוּא הָיָה הַמְּחוֹגִים/ עֲבוֹדַת הַשִּׁגְרָה וְחֶדְוַת הַחַגִּים/ קַיִץ וְחֹרֶף לֵילוֹת וְיָמִים/ חָשַׁבְנוּ לָנֶצַח, הָיִינוּ תְּמִימִים// מִי צָרִיךְ כּוֹכָבִים כַּבּוּ אֶת כֻּלָּם/ יָרֵחַ וְשֶׁמֶשׁ כַּבּוּ גַּם אוֹתָם/ כִּרְתוּ אֶת הַיַּעַר רוֹקְנוּ אֶת הַיָּם/ אֲנִי לֹא אֵדַע כְּבָר שִׂמְחָה לְעוֹלָם."

                                   בלוז הלוויה / וו. ה. אודן. עיבוד ותרגום לעברית: חוה אלברשטיין

                                                *

אובדן ואבל על אדם קרוב מפגישים עם עוצמות הכאב שבהטחה אל ההיעדר והאין.

רגשות וזיכרונות שעולים מהקשר עם האדם הקרוב – שכעת אין להם נמען.

החוויה הפנימית היא שהעולם עמד מלֶכת, אבל העולם שבחוץ ממשיך להתנהל בקצבו הרגיל. הפער הזה יכול להיחוות כבלתי נסבל (ומכאן אולי הקריאה שבשיר: "נָתְקוּ טֵלֵפוֹנִים עִצְרוּ שְׁעוֹנִים" – הרצון שהעולם כולו יעמוד מלכת). עולה השאלה: איך להמשיך מכאן? ולעתים התחושה היא שאין רצון להמשיך.

האובדן יכול לעורר רגשות של יגון, כעס, ניתוק, הצפה, אשמה, דיכאון, היעדר טעם והיעדר תקווה.

בתוך המרחב הטיפולי ינתן מקום לאובדן, לכאב ולמגוון הרגשות שעולים. עיבוד האובדן יתאפשר באמצעות שיח על האדם הקרוב שנפטר, על רגשותיכם כלפיו, על המוות והאובדן והרגשות שעולים בעקבותיהם. בד בבד, יתאפשר חיבור לכוחות שלכם ולעוגנים בחייכם, וכן לתהליכי תנועה ויצירת משמעות.   

כיצד נוכל לעבוד בטיפול?

1. כתיבה : נעשה שימוש בתרגילי כתיבה שונים לצורך עיבוד האובדן. כך למשל, תוכלו לכתוב מכתב מכם לאדם האהוב, מכתב מדומיין ממנו אליכם (מה היה רוצה לומר לכם, לאחל לכם). נוכל לכתוב דיאלוג בין רגשות שונים בתוככם ובכך לתת להם מקום.
2. יצירת יומן ויזואלי-טקסטואלי: נוכל ליצור יומן שבתוכו תמונות, ציורים, שרבוטים, שירים ועוד שבאמצעותם ייווצר מְכל לדמותו של האדם האהוב ולקשר שלכם איתו, כמו גם לתחושות שעולות בכם בעקבות אובדנו. היומן יוכל ללוות אתכם גם מחוץ לפגישות הטיפוליות ותוכלו ליצור בו גם בין הפגישות בהתאם להנחיות שלי וכן בהקשבה לְמָה שעולה בכם.
3. מפגש עם טקסטים בנושאי אובדן: אני אוכל להביא למפגשים שלנו טקסטים שונים שמדברים חוויות של אובדן, ובאמצעות דיאלוג איתם (בחירת שורות שמתחברים אליהן והמשכן בכתיבה, כתיבה לדמות שבטקסט ועוד) – יתאפשר שיח פנימי ועיבוד רגשי מעמיק.
4. עבודת מיינדפולנס וACT בהתמקדות ברגע הזה: נלמד כיצד להתמקד בתחושות ספציפיות ברגע הזה ממש ונראה כיצד ישנן תנודות בחוויה הרגשית מרגע לרגע. ההתמקדות בהווה ושימת לב לשינויים שאנחנו חווים תאפשר לנו תהליך של יצירת תנועה רגשית.
5. חיבור לכוחות וליצירה: העבודה באמצעות היצירה (יומן, כתיבה) – תאפשר חיבור לכוחות הטמונים בנפש.
6. חשיבה משותפת על מקורות תמיכה ועל דברים שעשויים להיטיב אתכם.

בתוך המרחב הטיפולי ניתן מקום למגוון התחושות העולות בעקבות אובדן האדם האהוב; ניתן מקום לזיכרון שלו ולחוויית הקשר ביניכם ונאפשר עיבוד של האובדן. לצד זאת, ניצור חיבור לכוחות של הנפש, ליצירת משמעות ותנועה רגשית יחד עם הכאב והשבר.