"תֵּשַׁע מִלִּים אָמַרְתִּי לְךָ/ אַתָּה אָמַרְתָּ כָּכָה וְכָכָה/ אַתָּה אָמַרְתָּ: יֵשׁ לָךְ יֶלֶד/ יֵשׁ לָךְ זְמַן, וְיֵשׁ לָךְ שִׁירָה./ סוֹרְגֵי הַחַלּוֹן נֶחְרְתוּ בְּעוֹרִי/ לֹא תַּאֲמִין שֶׁעָבַרְתִּי אֶת זֶה./ מַמָּש לֹא הָיִיתִי חַיֶּבֶת/ לַעֲמֹד בְּזֶה בַּמוּבָן אֱנוֹשִׁי./ בְּי' בְּטֵבֵת הוּטַל הַמָּצוֹר/ בְּי"ז תַּמּוּז הָבְקְעָה הָעִיר/ בְּט' בְּאָב נֶחְרַב הַבַּיִת./ בְּכָל אֵלֶּה הָיִיתִי לְבַד."        

                                                                           היסטוריה של הפרט/ דליה רביקוביץ

                                                              *

במצבים נפשיים של דיכאון ישנה התחושה שאין טעם לשום דבר, דברים שהיו מהנים בעבר אינם מהנים כעת, תחושות של היעדר תקווה וקושי לראות אופק. לעתים יש תחושה של רצון שיהיה אחרת אבל הרגשה של חוסר מסוגלות או כוחות לפעול לשם כך.

במצבים של חרדה נראה כי הפחד ממלא את המרחב הנפשי, והתכנים החרדתיים הם אלו שמתווים את הפעולות ואת ההימנעות ממפגש עם מה שמעורר את החרדה.

פעמים רבות התחושה היא שאנשים אחרים אינם יכולים להבין לעומק את מה שעובר על הנפש: העולם מדבר במונחים של "יש" ("יש לךְ ילד/ יש לך זמן, ויש לך שירה"), במונחים של "צאו מזה", אבל הדיכאון או החרדה אוחזים במרחב הנפשי ויוצרים תחושה של כליאוּת: "סורגי החלון נחרתו בעורי". כך, מצבים נפשיים של דיכאון וחרדה מעוררים פעמים רבות תחושה של בדידות גדולה – שנראה שאחרים לא יכולים להבינה – מה שעלול בתורו להגביר עוד יותר את עומק הכאב.

במרחב הטיפולי יתאפשר מקום להביע את עומק התכנים שחווה הנפש, למצוא מלים להביע את התכנים הדיכאוניים/ חרדתיים שלעתים זה מרגיש שאין מלים שיוכלו לבטא אותם, להתבונן עליהם מנקודות מבט נוספות, להתחבר לחלקים של כוחות ומציאת משמעות בתוככם.

כיצד נוכל לעבוד במרחב הטיפולי?  

*דיאלוג עם טקסטים שמדברים מצבים נפשיים של דיכאון וחרדה: בתוך תחושת הבדידות הנחווית במצבי דיכאון וחרדה – המפגש עם טקסטים שמדברים מצבים נפשיים של דיכאון וחרדה יכול לאפשר תחושה של היות פחות לבד בחוויות הרגשיות הללו וכן תחושה של הבנה. בנוסף, הטקסט מעניק מלים למה שנראה שאי אפשר לדבר אותו או להסביר אותו לאחרים. באופן זה, הוא מאפשר לך למצוא מלים מדויקות לחוויה הרגשית שלך. בנוסף, טקסטים שמבטאים מצבים של חרדה ודיכאון מאפשרים ליצור תנועה באזורים המצומצמים או הקפואים של דיכאון וחרדה: עצם השימוש בשפה שירית מטאפורית למשל לתיאור מצבים אלו עשוי להעשיר את אופן הביטוי שלהם בשפה, ולפיכך להרחיב את אפשרויות ההתבוננות עליהם מבחינה רגשית. בנוסף, כתיבת דיאלוג עם הדובר.ת בטקסט עשוי לאפשר חיבור לחלקים נפשיים של כוחות ושל צמיחה.

*תרגול טכניקות של תשומת לב מודעת למצבים של חרדה:  נלמד ונתרגל טכניקות שמאפשרות שהייה ברגע ההווה במצבים של חרדה, תוך תשומת לב מודעת לתחושות הגופניות, לרגשות ולמחשבות  באופן מתבונן, המבסס את האני כעוגן יציב.

*כתיבת עוגנים שניתן לחזור אליהם במצבים של חרדה: נכתוב יחד משפטים מרגיעים ועוגנים שניתן לחזור אליהם במצבים של חרדה, לקרוא אותם ולפעול לפיהם.

*חיבור לחלקים של כוחות ויצירה באמצעות יצירת יומן ויזואלי-טקסטואלי: ניצור בפגישות יומן ויזואלי-טקסטואלי שילווה אותך בפגישות וביניהן. ביומן תוכל.י לבטא – באמצעות שילוב של טקסטים שמדברים אליך וטקסטים שאת.ה כותב.ת, ציור, תמונות, גזרי עיתונים – את הרגשות שלך. היומן יהווה מכל מחזיק עבורך גם בין הפגישות, יאפשר לך דרכי ביטוי יצירתיות של רגשותיך, יאפשר יצירת תנועה רגשית – מעצם הביטוי היצירתי – ויאפשר חיבור לכוחות.

* חיבור לעוגנים ביום-יום שיאפשרו לך חיבור לכוחות שלך ויצירת תנועה נפשית: נחשוב יחד מהם הדברים שיכולים להיטיב אתך ביומיום שלך ולחבר אותך לתחושת עשייה וכוחות – אם זאת פעילות גופנית, קבוצת מיינדפולנס, יוגה, חוג, קורס או סדנא כלשהם ועוד. עוגנים של פעילות במשך השבוע – יתרמו לאפשרות ליצור תנועה רגשית, להיות בעשייה, לאפשר ל"אוויר מן החוץ" להיכנס אל העולם הנפשי ולחבר אותך לכוחות הקיימים בך ולאפשרות ליצור תנועה בעולם.

המרחב הטיפולי יאפשר לך לתת שמות לרגשות עמוקים של דיכאון וחרדה שנראה שהשפה הרגילה הרבה פעמים לא מצליחה ללכוד אותם, ובכך לתרום ליצירת מנעד רגשי. בנוסף, הטיפול יאפשר לך להתחבר לחלקים נפשיים שונים – חלקים של כוחות, לצד הקושי – וליצור תנועה נפשית משמעותית.